[אמרי גולדברג]

כותרת: דעתי
נו
נתחיל:
1. לגבי C מול PASCAL. ובכן, לדעתי הויכוח די עקר. בגרסאות של borland שניהם מתקמפלים לכמעט אותו דבר (קראתי את זה איפהשהו אצלם).
2. לגבי c++ מול object pascal : נו, אני לא מכיר מספיק את object pascal כדי לומר משהו עליה. אני גם לא ממש יודע אם זה סטנדרט בכלל (כמו c++).
3. לגבי דלפי ו mfc. נו, עבדתי עם cbuilder ו vc. לדעתי מבחינת רעיון cbuilder לוקח את vc די בקלות. היתרון העיקרי של vc מבחינתי (מלבד פופולריות, שהיא קצת פחות רלוונטית לדיון כאן) הוא ש vc יותר מהוקצע ויציב.
4. לגבי מה שמלמדים בבי"ס. מה שבאמת מפריע לי בעניין הוא שלא מלמדים אנשים לפתור את הבעיות שלהם בעזרת תכנות (פחות אכפת לי באיזה שפה ישתמשו, לדעתי c היא מצוינת, pascal גם כן, למרות שלא הייתי רוצה שילמדו basic). הייתי רוצה לראות תלמידי כיתה ז´ ו- ח´ פותרים את הבעיות שלהם באלגברה באמצעות תוכנות שכתבו בעצמם.

עוד דבר קטן לגבי השפה – בעצם מה שנראה בעיני מועדף זה c בשילוב קצת c++, בעיקר כדי להוסיף עוד types, ולחפוף להם אופרטורים.

אחת הדוגמאות שנראות לי כלימוד בסיסי איכותי של תכנות הוא בקורס מבוא מורחב למדעי המחשב בשפת scheme של אוניברסיטת ת"א. השפה שם היא הכלי ולא העיקר, ובין התרגילים לומדים לממש גזירה סימבולית ואינטרפרטר של scheme. (למי שלא יודע, scheme היא דיאלקט של lisp). למרות שחלק מזה קצת מורכב לתיכון, הרעיון הוא נכון.

[אמרי גולדברג]

כותרת: הרחבות
למותר לציין, בארץ עוץ האנשים הם מנומסים, ואינם רוצים להדחף לדלפק כאשר אדם אחר משתמש בו.

ובתור תוספת קטנה, אחרי שתפתרו את הבעיה הרגילה, רצוי לפותרה גם עבור מערכת הפעלת המשרדים "אשנבים", אשר מוגבלת קצת באובייקטי סינכרון.

בנוסף מנהל המשרד שוקל בנוסף
א. להרחיב את הדלפק, כך שיוכל להכיל שני דברי דואר
או
ב. לשים את הדלפק באמצע החדר, כך שיוכלו לגשת אליו משני צדדיו.
איך המשרד יעבוד אז?

[אמרי גולדברג]

כותרת: פתרון: שני כשלונות לכל היותר, בניין אינסופי.
ראשית, אני חייב לציין שזו קצת רמאות, נתנו לי את השאלה הזו בקורס מבני נתונים.
אך מי שמעוניין לקרוא את אחד הפתרונות:

נתחיל בקומה הראשונה. בכל פעם נגדיל את המרחק מהניסוי הקודם באחד.
אם נשבר כדור, נעבור על כל הקומות מהניסוי הקודם אחת אחת, עד שנמצא.
לכן, אם N היא הקומה הקריטית, ומספר הניסויים הוא n, נקבל משהו בסגנון
n*(n+1)/2+ n=N
פלוס מינוס 1 לאחד האגפים. (לא ממש משנה). מכיוון שזו משוואה ריבועית, נקבל שסיבוכיות מספר הניסויים היא ב – O(sqrt(n))+0 (הוספתי את +0 כדי שזה יראה טוב).

הערה משעשעת – השאלה ניתנה לי בצורה קצת אחרת, להלן הסיפור:
מסופר על החתול המפורסם של שרודינגר (שהיינלין טען שמזמן כבר ברח מהקופסא), ששמים בתוך הקופסא. אך הפעם, זאת קופסא רגילה, והחתול נחנק. הנחה: כל החתולים נחנקים באותו זמן. אנו רוצים למצוא את הרגע הקריטי בדיוק של דקות. טוב אמרו אנשי מדעי המחשב, נששתמש בשיטת ההכפלה, ובעזרת O(logn)+0 חתולים (כאשל n היא הדקה הקריטית) נמצא את הדקה.

עד כאן טוב ויפה, אך לפתע ועדת הלסינקי אמרה, רק רגע, אמנם למצוא את הדקה הקריטית זו אכן מטרה נעלה, אבל O(logn)+0 חתולים זה יותר מדי. תשתמשו לכל היותר בשני חתולים. הפתרון למעלה.

זאת הכתובת של האתר של המרצה שהעביר את הקורס במבני נתונים: (גיא קינדלר)
http://www.math.tau.ac.il/~puzne/

[אמרי גולדברג]

כותרת: תשובה לתוספת
מכיוון שלכל משפחה בממוצע שני ילדים, בן אחד ובת אחת, נקבל ש n משפחות (2n אנשים) אחרי דור אחד נותנות לנו 4n אנשים. (ומכיוון שבתוחלת 50% בנים, יש גם "פוטנציאל" לעוד n משפחות)

[אמרי גולדברג]

כותרת: ניחוש אנליטי
נתבונן במשפחה אחת, ונניח את ההנחות הבאות:
1. הבאת צאצאים לעולם מהווה רצף ניסויים בלתי תלויים
2. הסיכוי שיוולד בן הוא 0.5

לכן, מספר הצאצאים של משפחה כלשהי הוא משתנה מקרי בעל התפלגות גאומטרית. מכיוון ש p הוא 0.5, והתוחלת של משתנה המפולג גאומטרית היא אחד חלקי p (קצת קשה לכתוב את זה כאן), נקבל כי התוחלת של מספר הצאצאים של משפחה היא 2. זה נותן לנו בן אחד ובת אחת. (50% אחוז בנים…). נביט כעת באוכלוסייה של "הרבה" משפחות. בגלל לינייאריות התוחלת, נקבל שתוחלת מספר מספר הבנים הוא כמספר המשפחות (עדיין 50% בנים)

מ.ש.ל.
דרך אגב: http://www.math.tau.ac.il/~tsirel/Courses/IntroProb/syllabus.html
להסתכל על הספרים המומלצים…

[אמרי גולדברג]

כותרת: מה, אף פעם לא יצא לך לבקר במלון של הילברט?

[אמרי גולדברג]

כותרת: גרסה יותר מעניינת
כאשר לבניין יש אינסוף קומות (ממוספרות 0 1 2 … ),
כאשר אלגוריתם אופטימלי הוא אלגוריתם בו סיבוכיות מספר הזריקות במקרה הגרוע ביותר היא מינימלית.

[אמרי גולדברג]

כותרת: היה טוב

[מאת]

תגובות